שפת הסימנים

שפת הסימנים היא כינוי לשפה המשתמשת בתנועות ידיים, הבעות פנים ותנועות גוף לדיבור וללא שימוש בקולות.

רוב האנשים המשתמשים שפה זו הם חירשים ואנשים עם קשיי שמיעה שאינם יכולים לתקשר באמצעות תקשורת קולית.

המילים בשפת הסימנים מורכבות למעשה משלושה מרכיבים עיקריים: צורת כף היד, מיקום כף היד ביחס לגוף וצורת כף היד. בעזרת שלושת המרכיבים מבדילים בין מילה ומילה, ושינוי קטן באחד מהם יכול לשנות את משמעות הסימן ולשנות את כוונת הדובר לחלוטין.

בנוסף לשלושת המרכיבים הללו המרכיבים את בסיס שפת הסימנים, האינטונציה של המילה מועברת על ידי הבעות הפנים, שיכולות לסמן חיווי, שאלה או משפט קריאה.

שפות הסימנים שונות אלו מאלו על פי מוצא הדובר והשפה הקולית המדוברת בסביבתו. על כן, ישראלי כבד שמיעה הדובר את שפת הסימנים שישראלית לא בהכרח יבין את שפת הסימנים של אדם מאוסטרליה או מאפריקה. לכל תרבות וסביבה יש את שפת הסימנים שלה.

שפת הסימנים היא שפה נלמדת לכל דבר. אפשר ללמדה גם תינוקות בשילוב הלימוד של השפה הקולית. ניתן ללמוד את שפת הסימנים בבתי ספר, קורסים,  וסדנאות ללימוד שפת הסימנים. שפת הסימנים היא שפה נפרדת מן העברית, בניגוד לשפה מסומנת שהיא למעשה סימנים המקודדים את השפה העברית ומילותיה.
 

Sign-language.jpg