הפסיכולוגיה מכירה בשפת הגוף כאמצעי להעברת מסרים ולתרגום סיטואציות החשוב לא פחות ואף יותר מהשימוש בשפה המדוברת, וזאת בעיקר בשל העובדה כי מדובר ביכולת פחות מודעת ונשלטת. מומחים טוענים כי תקשורת מילולית מהווה רק כ-30% מתצורות התקשורת המוכרות לנו, כאשר מסרים מועברים גם דרך מימיקה (הוויות הפנים), שפת הגוף וההתנהגות.
אנשים הסובלים מהתקפי חרדה, בשל המבוכה הכרוכה בכך, פעמים רבות מנסים להסתיר זאת מן הסביבה, אולם ההשפעה של התקף כזה מתבטאת באופן מהותי בשפת הגוף, וניתן לזהות את המצוקה של האדם החרד ולסייע לו. חרדות הן מצב נפשי שאינו בהכרח בקשר רציונאלי לסיטואציה בפועל, ולמעשה אדם החרד מסיטואציה מסוימת פעמים רבות מייצר אותה, דוגמת נער בעל חרדת בחינות. החרדה נובעת במקורה מהחשש לכישלון, יחד עם זאת עצם החרדה ובלי קשר לידיעותיו וכישוריו של הנער, עשויה להוליד את הכישלון.
כיצד ניתן לזהות חרדות על פי שפת גוף והתנהגות?
קשר עין: אדם המצוי בהתקף חרדה לרוב יימנע מיצירת קשר עין. בסיטואציה חברתית יעדיף לפנות אל הכלל ולא אל הפרט, ואם ידבר אל אדם מסוים ירים את מבטו ממנו, או ירבה בהעברת המבט מצד לצד.
מרחב אישי: בעת התקף חרדה תחושת הביטחון העצמי ירודה במיוחד. מסיבה זו אנשים הלוקים בהתקף חרדה זקוקים למרחב אישי גדול יותר מן המקובל, נוטים להניח חפצים בינם לבין אחרים ליצירת חוצץ, אוחזים/מחבקים חפץ מסוים.
נשימות מהירות: אחד התסמינים הבולטים של התקף חרדה הוא קושי בשמירה על קצב נשימתי ויכולת לנשום נשימות שטחיות בלבד. מאחר ונשימות אלו חודרות את החזה העליון בלבד, יזדקק האדם החרד לריבוי נשימות, מה שיגביר את קצב הנשימה עד לכדי התנשמות והתנשפות.
קצב דיבור מהיר: קצב דיבור מהיר, חוסר קשר רעיוני, נטייה להעלות זיכרונות מן העבר (לרוב לא רלוונטיים), העלאת טון הדיבור, אנחות תוך כדי דיבור – כל אלו יצביעו על התקף חרדה.
סגירת פלג גוף עליון: כתפיים שחוחות, ידיים משולבות או הדוקות לחזה, ישיבה כפופה ומתכנסת, אלו מעידים על חוסר ביטחון והסתגרות המאפיינים אנשים שלוקים בהתקפי חרדה.
מימיקה: תנועות שרירי הפנים מושפעות מאוד מהתקפי חרדה. ניתן לזהות זאת באמצעות אישונים מורחבים או לחילופין מצמוץ יתר, נשיכת השפה התחתונה ולסת קפוצה.
הזעה: מאפיין בולט במיוחד של התקפי חרדה הוא הנטייה להזעה מוגברת כמו גם תחושת חום או קור קיצונית, ללא קשר לטמפרטורה הקיימת בפועל.
התקפי חרדה מוכרים על התסמינים הרבים שלהם כמשבשים ומשפיעים על אורח החיים. התקפים אלו יכולים להיגרם ממגוון רחב של סיבות. אנשים הנוטים ללקות בהתקפים כאלו נמנעים לא אחת סיטואציות יום-יומיות שונות, הטומנות בחובן פוטנציאל ליצירת התקף חרדה. ישנם כיום לא מעט טיפולים רגשיים והתנהגותיים אשר מוכחים כיעילים לטיפול בחרדות בכלל ובתסמינים השונים הנלווים שלהם בפרט – קראו כאן עוד על טיפול רגשי בחרדות.